רשב"ם על בבא בתרא קכ״ד א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא קכ״ד א:ח׳
8 אָמַר רַב פָּפָּא: דִּיקְלָא וַאֲלֵים, אַרְעָא וְאַסֵּיק שִׂירְטוֹן – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּשָׁקֵיל. כִּי פְּלִיגִי – בַּחֲפוּרָה וַהֲוָה שׁוּבְלֵי, שְׁלוּפְפֵי וַהֲווֹ תַּמְרֵי; דְּמָר סָבַר: שְׁבָחָא דְּמִמֵּילָא, וּמָר סָבַר: אִישְׁתַּנִּי.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא קכ״ד א:ח׳
8 דיקלא - קטן הניח להן אביהן:
9 ואלים - שנתעבה אחרי כן וכן הניח להן ארעא ואסקא אחרי כן שירטון וזבל ונתייפתה בכך:
10 דכ"ע - רבי ורבנן:
11 דשקיל - דעדיין שמו עליו:
12 בחפורה - שחת הניח להן ונעשו אחרי כן שובלי וכן שלופפי דקלים שהפריחו פירות ונעשו אחרי כן תמרים בכי האי גוונא שבחא דממילא פליגי:
13 ומר סבר - רבנן:
14 אישתני - העשב להיות חטין והפרחים להיות תמרים דהוי דבר אחר ושם אחר: